לאחרונה אנחנו נתקלים ביותר ויותר קולות הקוראים לנו ללכת ולחתום על ייפוי כוח מתמשך. למי שעדיין לא נתקל במונח הזה, או למי שחושב לחתום בקרוב על מסמך כזה, המאמר הזה הוא במיוחד בשבילכם.

מה זה ייפוי כוח מתמשך ובשביל מה אנחנו צריכים אותו?

ייפו כוח מתמשך הוא מסמך שבאמצעותו אדם (להלן: "הממנה") ממנה אדם אחר (להלן: "מיופה הכוח"), להיות לבא כוחו במצב בו אותו ממנה אינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו, או ליתר דיוק אינו מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו.

ההחלטות שמיופה הכוח יכול לקבל בשם הממנה, נוגעות לענייני רכוש (כספים, חשבונות בנק, השקעות, נכסי מקרקעין), עניינים אישיים (מקום מגורים, רווחה, צרכים יומיומיים, אורח חיים תרבותי/דתי וכיוצ"ב) ולעניינים רפואיים – כאשר הממנה יכול להחליט אילו סמכויות הוא מעניק ומה היקפן.

ייפוי הכוח המתמשך נערך על ידי הממנה על גבי טופס ייעודי כאשר הוא כשיר מבחינה משפטית ומבין את המשמעות של ייפוי הכח. לאחר עריכתו, מופקד ייפוי הכח בידי האפוטרופוס הכללי, ואינו נכנס לתוקף עד אשר מתקיים התנאי שנקבע על ידי הממנה להפעלתו (ברירת המחדל של החוק היא אישור מרופא מומחה).

למה עדיף ייפוי כוח מתמשך ולא ייפוי כוח רגיל / נוטריוני?

הסמכות שייפוי כח מתמשך מעניק למיופה כח היא לא פחות ממהפכנית, שכן כאשר אדם חותם על ייפוי כח רגיל (אפילו אם מדובר בייפוי כח נוטריוני) ולא על מתמשך, אזי התוקף של ייפוי כח כזה יכול לפקוע, כאשר אותו אדם הפך להיות חסוי / לא כשיר מבחינה משפטית. במצב כאמור, לרוב ממונה אפוטרופוס לאותו אדם וזאת במסגרת הליך משפטי. ייפוי כח מתמשך "חוסך" מצד אחד את ההתנהלות באמצעות אפוטרופוס (שכפוף לרגולציה), ומצד שני מאפשר לממנה לבחור בעצמו את האדם שהוא מעוניין שידאג לו החל מאותו יום בו לא יוכל לדאוג בעצמו לענייניו (לרוב ימונה קרוב משפחה או אדם אחר הקרוב אליו שיש ביניהם יחסי אמון) תוך מתן הוראות ספציפיות לאופן הטיפול בו, וזאת מבלי להשאיר זאת ליד הגורל ו/או להחלטת בית המשפט.

רשימת המשאלות של הממנה – ההנחיות המקדימות

הכלי החשוב ביותר שמעניק ייפוי כח מתמשך בידי הממנה, הוא האפשרות לרשום במעמד עריכת ייפוי הכח "רשימת משאלות" (הנחיות מקדימות), זמן בו הוא צלול ומסוגל להביע את רצונותיו המפורשים. בהנחיות המקדימות יפרט הממנה את כלל רצונותיו, על מנת שמיופה הכח שלו יוכל לפעול בהתאם להוראות אלו, במצב בו הממנה כבר אינו מסוגל לבטא את רצונותיו. ההנחיות יכולות להתייחס לדוגמה, לאופן טיפול היומיומי בו (בבית עם מטפל או בדיור מוגן), לחיי הקהילה והחברה שהוא מבקש שיהיו לו (חוגים, בתי כנסת), לסכומי הכסף שהוא מקציב לכל עניין (לרבות הסכום שהוא מקציב לדיור מוגן) ואפילו יוכל הוא להתייחס למתנות שהוא מבקש לתת מפעם לפעם לאחד מילדיו או נכדיו למשל או להלוואות שהוא מבקש להעניק. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מעניק משקל כבד לאמור בהנחיות המקדימות, שכן זה הכלי המשקף את רצונותיו האמיתיים של הממנה, כאשר אין ביכולתו לבטאם עוד. מהסיבה הזו, על ההנחיות המקדימות לקבל את המקום המרכזי בכל ייפוי כח מתמשך, להיות מפורטות ככל האפשר וכמובן להתאים להגבלות שהחוק מציב. ייפוי כח מתמשך שנערך ללא הנחיות מקדימות (שמציינים בו באופן כללי שהמינוי הוא לכל העניינים האישיים, לכל העניינים הרכושיים ולכל העניינים הרפואיים), מפספס את כל המטרה של הכלי החשוב הזה, פוגע בממנה ופוגע גם באותו מיופה כח שלמעשה צריך לנחש מה אותו ממנה היה רוצה לעשות באותה סיטואציה.

לא ערכתם הנחיות מקדימות = מתכון לצרות

לאחרונה החלו לזרום לבתי המשפט מקרים הממחישים את חשיבותו של ייפו הכוח המתמשך ושל ההנחיות המקדימות ואת ההשלכות של ביצוע פעולה שלא על דעת הממנה. אחד מהמקרים הנ"ל הובא לפתחו של בית המשפט בע"א 2399/18 – שם דן בית המשפט במכירת דירה של אדם שבוצעה על ידי האפוטרופוסים שלו – שדרך פעולתם דומה למדי לדרך הפעולה של מיופה כוח באמצעות ייפוי כוח מתמשך. באותו מקרה, האפוטרופוסים של אותו אדם (אשתו ובנו) ביקשו למכור דירה שבבעלותו, ולשם כך היו זקוקים לאישור בית המשפט (כך גם כאשר מיופה כוח מבקש למכור נכס של ממנה). אותו אדם הפציר באפוטרופוסים שלו, שלא יימכרו אותה (אפוטרופוס כמו גם מיופה כוח צריכים לבדוק מה רצונותיו של אותו אדם, ככל שבאפשרותו להביע אותם, לפני שהם עושים פעולה בשמו). האפוטרופוסים לא התייחסו לבקשתו ולא ציינו בפני בית המשפט כי הממנה ביקש מהם שלא למכור את הדירה (לפי החוק, במכירת דירה יש לקבל את אישור בית המשפט). לאחר שבית המשפט אישר את העסקה, והדירה אכן נמכרה, מצבו הנפשי של הממנה הורע בגלל שדירתו נמכרה בניגוד לרצונו. האפוטרופוסים של אותו אדם, הבינו את הטעות שעשו, ופנו בשנית לבית המשפט – הפעם כדי לבקש ממנו שיבטל את אישור העסקה (שהם עצמם ביקשו קודם לכן את אישורה), וזאת לאור העובדה שלא הביאו לפני בית המשפט בפעם הראשונה את עמדת אותו אדם. על סמך הצהרתם זו של האפוטרופוסים, לפיה לא התחשבו ברצון הממנה – ביטל בית המשפט לבסוף את ההסכם שנחתם עם הרוכשים.

הסיטואציה הזו יכולה להתרחש באותו אופן גם במקרים בהם עורכים ייפוי כח מתמשך ללא עריכת הנחיות מקדימות. כאשר ממנה מצרף הנחיות מקדימות, בית המשפט יכול להתרשם מרצונותיו, כאשר מיופי כוחו פונים לבית המשפט לקבלת אישור למכירת נכסיו ולתת החלטה בהתאם לרצונותיו (כמובן לא בכל סיטואציה ובהתחשב בנסיבות של אותו מקרה). מיותר לציין את הנזק שנגרם לאותו צד ג' שרכש את הדירה והסתמך על הפעולות שנעשו בשם הממנה (אבל זה כבר נושא בפני עצמו למאמר אחר).

לסיכום

אם החלטתם לערוך ייפוי כח מתמשך או אם מי מקרוביכם בחר לערוך ייפוי כח כזה ולמנות בו אתכם כמיופי כוחו, תנו דגש מיוחד לכתב ההוראות, תשקיעו מחשבה, תביטו רחוק וכמובן שימו לב שההוראות שניתנות אכן תואמות את ההגבלות שמציב החוק לעניין זה.

דגש חשוב לא פחות, הוא שייפוי כח מתמשך יכול להיערך רק מול עורך דין שעבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי, וכמובן שיש לו את הניסיון בעריכתם ושיכול לתת לכם דגשים בעריכת כתב ההוראות ומיצוי שלו בצורה המיטבית. רשימה של עורכי הדין המורשים (ביניהם אנוכי, הח"מ) ניתן למצוא בקישור הבא:   

http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=384804&catId=1138

כמו כן, ניתן למצוא מדריך מפורט לממנה ועוד מידע כללי לגבי ההליך, באתר האפוטרופוס הכללי, שכתובתו להלן:

https://www.gov.il/he/service/continuous_power_of_attorney